החלטה בתיק סע"ש 19102-10-12

1.         בפני בקשתו של התובע, מר מוחמד גאנם  (להלן - המבקש) לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 371 ש"ח.

2.         ביום 15.10.2012 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבים לתשלום כספים המגיעים לו לטענתו בגין תקופת עבודתו המשיבה 1, שהמשיבים 2 ו- 3 הינם מבעלי מניותיה. בתביעתו עותר המבקש לחייב את המשיבים לשלם לו שכר עבודה, דמי הבראה, חופשה, חגים, גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשות פנסיוניות, ופיצויי פיטורים ,ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית המעמידים את סכום התביעה נכון למועד הגשתה על סך 341,840 ש"ח.

3.         בבקשתו לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, טוען המבקש בתצהירו כי הינו מובטל וחסר מקורות הכנסה, שכן גם אשתו אינה עובדת מחוץ לבית אלא מטפלת בילדיהם הקטנים.  עוד נטען כי הוצאות הקיום המינימליות של משפחתו של המבקש עומדות ע"ס כ- 5,500 ש"ח וכי המבקש נעזר לקיומו במשפחת אחותו. כתמיכה לבקשתו צירף המבקש תצהיר, פניית הבנק בו מתנהל חשבונו המציינת קיומה של יתרת חובה בסך 4,829.88 ש"ח, דפי חשבון בנק עו"ש עבור כשלושה חודשים, וכן חשבונות שונים הנוגעים להוצאות המחיה.

4.         המשיבות מתנגדות לבקשה, וטוענות כי התביעה מבוססת על חישובים ערטילאיים ותיאורטיים, וכי היא מתעלמת מסכומים ניכרים שהתובע קיבל לידיו כתשר במסגרת עבודתו. עוד טוענות המשיבות כי המבקש לא פרש תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי, לא פרט באופן מפורש את רכושו, לא הסביר את פשר הפקדות המזומנים בחשבונו כעולה מתדפיס חשבון עו"ש, וכן לא ציין כיצד ידו משגת לממן ייצוג של עורך-דין.

6.         לאחר שקילת הטענות ההדדיות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

א.         תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. תשלום האגרה נעשה כנגד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט למגיש ההליך. אי תשלום האגרה במלואה יהווה חריג בלבד, ועל מנת לאזן בין האינטרס שביסוד תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך.

בענייננו אין המבקש  נחשב לבעל דין הפטור מאגרה לפי תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח - 2008 (להלן - תקנות האגרות),  אלא הוא מבקש לפטרו מתשלום האגרה מהטעם שאין ביכולתו לשלמה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד, ההליך מגלה עילה. השני, אין ביכולת המבקש לשלם את האגרה בשים לב ליכולתו האישית בלבד, בהסתמך על רכושו, לרבות רכוש בן זוגו וכן רכוש הוריו ככל שהוא נסמך על שולחנם (תקנה 12 לתקנות האגרות).

ב.         באשר לתנאי הראשון, שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה ולו לצורך המשוכה הנדרשת בשלב מקדמי זה, ומבלי להביע דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה וסכומה.

ג.          באשר לתנאי השני, לא שוכנעתי כי התובע הצליח להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה הנדרשת.

ראשית, בניגוד להוראות תקנות האגרות לא צורפו אסמכתאות באשר למקורות ההכנסה בששת החודשים האחרונים, אלא בנוגע לשלושה חודשים בלבד.

כמו כן, המבקש לא נתן הסבר כלשהו כיצד, על אף מצבו הכלכלי הנטען, משגת ידו לממן ייצוג של עורך דין בהליך זה (ראו, למשל: רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, מיום 30.11.2008).

7.         בשים לב לכל אלה, לא מצאתי לפטור את התובע מתשלום אגרת בית הדין במלואה. חרף זאת, מצאתי שיש לעשות שימוש בסמכות המסורה לי בתקנה 12(ו) לתקנות האגרות, ולקבוע כי האגרה תשולם בארבעה תשלומים חודשיים, הראשון שבהם ביום 1.12.12.

המזכירות תשלח לתובע שוברים מתאימים לתשלום האגרה, בהתאם למפורט לעיל.

8.         הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 1.1.2013.

ניתנה היום, כ"ט חשון תשע"ג , ( 14 נובמבר 2012 ), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: